להלן סעיפים נבחרים מההחלטה בנוגע להכרה בקשר הסיבתי שבין אוסטיאופורוזיס לבין אירועי השואה מיום 14.6.06:
ההחלטה מתייחסת להוכחת המחלה (ראה סעיף 6 - ערכי T נמוכים ממינוס 2.5 באחד מהאזורים) וכן מאשררת את החלטת הרשות להכיר בדרך כלל בשיעור של שליש כנובעים מאירועי השואה (ראה סעיף 29) וזאת לגבי אנשים שהיו בתקופת השואה בגילאים שבהם בניית השלד טרם הסתיימה (מתחת לגיל 18 - 20).
כמו כן נקבע שגם אם הפגיעה היתה בשנות ה-20 לחייו של הניצול אין לשלול באופן מוחלט את האפשרות לקשר סיבתי אך חלקיות ההכרה תהיה קטנה יותר (בדרך כלל בשיעור של רבע - ראה סעיפים 33-34)
יתכנו גם מקרים בהם נכה יוכל להוכיח חלקיות גבוהה יותר (ראה סעיף 28) או שיוכיח את המחלה גם אם ערכי ה-T שלו גבוהים ממינוס 2.5 (כגון סוגי שברים מסוימים - ראה סעיפים 39-47)
נקבע גם כי יש להכיר באוסטיאופורוזיס גם לגבי נרדפים שברחו לרוסיה עקב תנאי החיים הקשים שם (ראה סעיפים 48 - 50).
לגבי מועד התשלום - נקבע כי ההחלטה איננה בבחינת ראיה חדשה לפי סעיף 18 כך שמי שנדחה בעבר צריך להגיש בקשה חדשה (ראה סעיף 30).
חשוב לזכור כי כל נכה זכאי לטיפול רפואי ותרופות ללא תשלום בפגימות שהוכר בהן על ידי הרשות המוסמכת:


